שרוף נ' אסום - חברה קבלנית לבנין בע"מ

החלטה

1.לפני בקשת הנתבעת להעברת מקום בירור התובענה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע. הנתבעת מפרטת את מקומות עבודתו של התובע כדלקמן: במועצה האזורית אשכול, במושב כנות ובמועצה אזורית באר טוביה המצויים במחוז דרום. לפיכך, לטענת הנתבעת, מקום עבודתו של התובע לאורך כל תקופת עבודתו הינו במחוז דרום, הכפוף לסמכותו השיפוטית של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע.

2.התובעטוען בתגובה כי התובענה הוגשה בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, משום שב"כ התובע הבין שהתובע עבד גם בירושלים. לטענת התובע העברת הדיון לבאר שבע תכביד עליו ותייקר את ההליך עד לכדי האפשרות לביטול הדיון. מוסיף התובע כי עמידה על כללי הפרוצדורה בכל הנוגע לסמכות מקומית תבזבז את זמנם של הצדדים ומהווה סתירה לגישתו הליברלית של בתי הדין בכל הנוגע לסדרי הדין. ב"כ התובע מצר על כך שבכל הנוגע לסמכות מקומית בתי הדין נוהגים בשונה מתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, בכך שמעניקים חשיבות משנית לכללי הסמכות המקומית.

3.תקנה 3(א) לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991, קובעת כי:

”מקום השיפוט

בתובענה כאמור בסעיף 24 (א)(1) לחוק - בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה;“

את התקנה יש לפרש כך שאזור השיפוט יהיה המקום שבו בוצעה עיקר העבודה או חלק משמעותי ממנה, ולא חלק קטן ממנה (דב"ע נה/106-3 שילוח בע"מ – אנייס, פד"ע כח 237).

משנקבעה הסמכות המקומית ע"י המחוקק, אין בעלי הדין רשאים לסטות ממנה או להתנות עליה (דב"ע לו/22-3 ניסני - חברת דיור לעולה בע"מ, לא פורסם).

4.התובע לא חלק על כך שעיקר עבודתו נעשתה במועצה האזורית אשכול, במועצה אזורית באר טוביה ובמושב כנות שבנפת אשקלון במחוז דרום. לכן הסמכות המקומית לדון בתביעתו נתונה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע.

לפיכך הבקשה מתקבלת. התיק יועבר לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע.

הוצאות בקשה זו יילקחו בחשבון עם סיום ההליך.

ניתנה היום, ה' תמוז תשע"ג 13 ביוני 2013 בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: